דבר המבקרים – מן העיתונות

כשהחיים הופכים לאויב

דוד רפ, עיתון הארץ:

שוב ושוב חולמת הנערה אפרת חלום דומה. היא נעולה בחלל סגור שהאוויר בו דחוס ומעופש, מבלי יכולת למצוא את המפתח שיוציא אותה לחופשי. שני חלקיו הראשונים של הספר "השתקפות" בנויים שתי וערב מטקסטים המיוחסים לאפרת ולבן כיתתה תום. כל אחד מהם משקף בסיפורו את סיפורו של האחר. אחיה הבכור של אפרת, עומר, משמש מעין נקודת ממסר בין אפרת לתום. לצד סיפורו האישי, כנער שנפלט ממוסדות חינוך שונים ומציג בעיות התנהגות לא פשוטות, עומר משקף את קורותיהם של אחותו ושל חברה לכיתה. חלקו השלישי והמטלטל של הספר מוקדש אך ורק לקולו של תום. קולה של אפרת נעדר ממנו, אך תום משמש מגבר לסיפורה.

המחברת, גל אלגר, עובדת סוציאלית בהכשרתה, קורעת צוהר לחייהם של בני נוער, שסיפוריהם הקשים נוגעים זה בזה, נפגשים ונפרדים. הציור על עטיפת הספר, שנראית בו צללית ראש נער ובתוכה דמות נערה בתנוחה עוברית־מסתחררת, מייצג זאת היטב. המפה הגיאוגרפית שבתחומה מתרחשת עלילת הספר מסומנת בין שלושה מוקדים. חיפה היא מרכז ההתרחשויות; בבאר שבע מתגוררים הורי אביהם המנוח של אפרת ועומר; ובקרית שמונה, שממנה עקרו תום ואמו לחיפה, נשארו קרובי המשפחה וחבריו האהובים של תום.

בחלום המתואר בפתח הספר אפרת מצויה במסדרון חשוך, שבקצה האחד שלו גרם מדרגות ובשני דלת. אפשר לקשור את חלומותיה החוזרים של אפרת לכוחות הדחייה והמשיכה הפריפריאליים שפועלים עליה ועל תום. לכל אחד מהם משקעי עבר וסודות המסתתרים בצפונה של הארץ או בדרומה. אך לא צריך להיות פרשן חלומות כדי להבין שהתמונה הקשה של נערה כלואה, המחפשת נואשות דרך יציאה, מתייחסת בעיקר למצוקה נפשית. להמשך הקריאה

"רציתי להבליט את נקודת העיוורון"

טל מרמלשטיין, ישראל היום:

ש לה חדר משלה, ורוד וקטנטן, אך הוא מספק רגעי שלווה ספורים משדה הקרב שהוא הבית שלה, ומהסוד שהיא מסתירה מכולם: מזה שנים שהיא חווה אלימות מינית. חוסר היכולת הפיזי ממש שמונע מאפרת לשתף את קרוביה במה שקורה לה, וההרס הנפשי שנגרם לה משמירת הסוד הם מהמאפיינים הבולטים בספרה הראשון לנוער של גל אלגר, 38, עורכת, מנחה סדנאות כתיבה ועובדת סוציאלית, שראתה יותר מדי "אפרתיות" במסגרת עבודתה. "הדמות של אפרת אצלי בראש כבר מגיל 16", מספרת אלגר, "כתבתי המון סיפורים, ואף פעם לא הצלחתי לסיים אותם. היו לי מחברות שלמות של סיפורים בלתי גמורים, עד שהפסקתי לכתוב. ואז צץ לי למחשבה דווקא המשפט האחרון של הספר, וממנו בעצם התחילה הכתיבה הראשונית. ידעתי שאת הסיפור הזה אני חייבת לכתוב".

להמשך הקריאה

 

לראיון בתכנית "ספרים רבותי ספרים" בגלי צה"ל בהנחיית ציפי גון-גרוס.

תכנית מיוחדת שנערכת לקראת היום הבינלאומי למניעת אלימות כנגד נשים.

 

"ההשתקפות של גל אלגר"

סיתוונית שוורץ, כדאי לדעת, כל מה שקורה בצפון:

אי אפשר לא לציין את העובדה שהספר ברובו מתרחש בעצם בחיפה. למה דווקא כאן?

כאן גדלתי, כאן עברה תקופת הנערות שלי, אני מכירה את השכונות האלה, כבירים וכרמלייה, שהסיפור מתרחש בהן. גרתי שם, חברות שלי גרו שם. זה נוף הילדות שלי. האגדה מספרת שעד היום בבית ספר אחד בעיר מזהירים את התלמידים לבל יזמינו פיצות לטיולי של"ח בכיתה ט', וזאת בזכות מעלליהן של סחבקית וחברותיה. האירוע הזה אפילו נכנס לספר.

מעבר לכך, אני חושבת שזה סיפור שיכול להתרחש בכל מקום. בסך הכול, המשפחה של אפרת היא משפחה בורגנית טיפוסית, מעמד ביניים קלאסית. ואני חושבת שחיפה היא בהחלט נוף ראוי לבורגנות הזאת.

לכתבה המלאה